אלפי ניצולי שואה וקשישים סובלים ממחסור חמור
בציוד וביגוד חורף ובלי ארוחה חמה ומזינה מדי יום.

אין להם משפחה אוהבת
אין להם מי שידפוק בדלת
אין להם יכולת לעמוד לבשל 

❌ קור בחורף לקשישים זה לא רק עצוב
זה גם מסוכן! ❌

ידוע שהסיכון למות מהיפותרמיה לקשישים מעל גיל 75 פי – 5 יותר גבוה
במיוחד כשאין להם איך להתחמם והם בקושי מסוגלים 
לזוז ולקום, לבשל אוכל חם או לקנות תנור.

״אני לא מסוגל לעמוד ולהכין מרק״
הקושי להכין אוכל לבד בגיל מבוגר, הוא גדול הם מעדיפים
לאכול אוכל קר ועצוב כמו קופסאות שימורים,
כי הם לא מסוגלים לדאוג לעצמם לאוכל מזין ובריא😥
שלא נדבר על הקושי הכלכלי להפעיל חימום כל הזמן בבית.

אנחנו הפעילים והמתנדבים מטפחים את ניצולי השואה והקשישים
כאילו הם ממש סבא וסבתא שלנו…
והכול בזכות אנשים כמוך!

״אין מישהו אחר שדואג לי חוץ מכם״

לרובם זה בדיוק מה שאתה ואת!

אתם המשפחה שלהם…. אין להם משפחה אחרת!!!
גם אני חלק מהקהילה של
פעילי ״לחיות בכבוד״

את מישקה הכרתי כשבאתי להביא לו 3 מנות אוכל באמצע מבול שהיה בחודש שעבר יצאתי בגשם מטורף והגעתי אליו הביתה דפקתי בדלת ולא היה מענה,
אחרי בערך רבע שעה כמעט באתי ללכת
ואז הוא פתח לי את הדלת
לקח לו 15 דקות לקום מהספה ולהגיע אליי
בכניסה לחדר שלו היה דלי לטפטוף מהתקרה המנעול של החלון היה שבור ומוצמד עם סלוטייפ.
הוא ביקש שאני אכנס לשתות תה חם ושבת איתו קצת 
וסיפר שכבר שבוע הוא לא ראה אף אחד
העצמות שלו כואבות ונוקשות בחורף
זה הופך כל תנועה לכאב עצום.

הוא מנסה לחסוך בחימום כי התנור שלו
ישן ועולה הרבה כסף להפעיל חימום.

היה עצוב לי לראות אותו בחדר הקר
עם שמיכות עליו ואיזה מעיל דק
עדיין הוא לא הפסיק לרעוד
למרות שהחזיק כוס תה ורעד איתה ביחד
עד שהיא כמעט נשפכה עליו והוא נכווה .

כל בית אותו סיפור – קשיש בודד
שרק רוצה קצת תשומת לב, חום,
ארוחה חמה ואיזה חיבוק.

לקחתי על עצמי שכל ארוחה שאתם תורמים לדאוג אישית להביא אותה עם חיבוק עד הדלת.

רוצים גם להצטרף אלי ולשמח אותם???
לא להאמין כמה זה פשוט!