אבל הזיכרון האמיתי הוא לא רק במבט לאחור, הוא קדימה.
הוא לגעת בחיים שלהם היום, ברגע הזה עכשיו שהם כאן איתנו.
ההבנה הפשוטה שזיכרון ללא מעשים אין לו ערך.

אנחנו בוחרים בחיים.
בחירה שמתחילה בארוחה חמה, באפשרות לפתוח מקרר ולמצוא בו אוכל,
בתחושה שמישהו חושב עליהם, רואה אותם, זוכר אותם.
כי הזיכרון מחמם חיים רק כשהוא הופך למעשים.

כל תרומה שלכם היא לא עוד פעולה טכנית.
היא נשימה חדשה לאדם שחייו היו פעם על חודו של סכין.
היא חום בלב כשהבית קפוא, היא שולחן שאפשר לשבת לידו,
היא רגע של תקווה בעיניים של מי שראה את העולם נופל וקם.